תחומי עיסוק

 

תאונות דרכים

 
מהי תאונת דרכים?

שאלה זו נראית לכאורה פשוטה ואכן במרבית המקרים הרגילים לא מתעוררת כל בעיה בנושא. כל פציעה עקב שימוש ברכב מנועי (מכונית, קטנוע, אופנוע, טרקטור, טרקטורון, ריינג'ר, משאית, אוטובוס,מונית, סג ווי, מלגזה ועוד) תאונת דרכים הינה מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב "שימוש ברכב מנועי" למטרות תחבורה.
"שימוש ברכב מנועי" הינו נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, טיפול או תיקון ברכב שנעשה במהלך הנסיעה שזהו לא תחום עיסוקו של הנהג (החלפת צמיג, הסרת לכלוך משמשת הרכב ועוד), הידרדרות או התהפכות הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטען תוך כדי נסיעה ועוד.
כמו כן, יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב שנגרמו בשל רכיב של הרכב או חומר שחיוניים לנסיעתו (כגון המנוע או הרדיאטור) הפסיקה הכירה באדם אשר החליק מהחלק האחורי של המשאית תוך כדי ירידה וזאת על מנת להתחיל בנסיעה ועוד.
בטרם תוגש התביעה צריך לדעת את מי עלינו לתבוע.
נהג הרכב - יתבע את חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה.
נוסעי הרכב -יתבעו את נהג הרכב בו נסעו ואת חברת הביטוח של הנהג. (המבוטח או הנהג אינם מושפעים מהגשת התביעה שכן במידה וקיים ביטוח חובה לרכב מי שישלם את הפיצוי זו חברת הביטוח בלבד).
הולך רגל - יתבע את הנהג ואת ביטוח החובה של הרכב הפוגע, כאשר לנהג הרכב אין ביטוח חובה, או במקרה של תאונת פגע וברח, יש להגיש את התביעה כנגד קרנית - קרן הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים. הקרן הוקמה על-פי חוק על-מנת לפצות נפגעי תאונות דרכים אשר נפגעו בנסיבות בהן לא קיים לרכב הפוגע כיסוי ביטוחי.

פס"ד שניתנו במשרדנו:

לאחרונה נתקבל פס"ד במשרדנו אדם אשר נפגע ב 2 תאונות דרכים ונקבעו לו בעקבות התאונות 10% נכות לצמיתות.

בתאונה הראשונה והשנייה זה הוגשה תביעה כנגד חברת הביטוח של הרכב, חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בו נסע התובע בתאונה השנייה הכחישה כיסוי ביטוחי, לטענת חברת הביטוח נשלל רישיונו של נהג הרכב בזמן התאונה מס' חודשים קודם התאונות, נהג הרכב אשר שמע זאת רק במהלך התיק הופתע לגלות זאת וטען כי מעולם לא קיבל דו"ח ו/או זומן לדיון ו/או כל הליך אחר אשר היה בו כדי לשלול לו את הרישיון! לאחר טענת חברת הביטוח הגשנו בקשה לביהמ"ש לתיקון כתב התביעה ע"י הוספת קרנית קרן לנפגעי תאונות דרכים (היא תאגיד שהוקם בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ותפקידו להבטיח פיצוי לנפגע שנגרמו לו נזקי גוף בתאונת דרכים שאינו יכול לקבל פיצוי מחברת ביטוח, משום שהנוהג האחראי לפיצוי אינו ידוע (למשל, בתאונת פגע וברח), אין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהמבטח עצמו חדל פירעון).

לאחר תיקון כתב התביעה, פנינו לקבלת תיק התעבורה ומתוך המסמכים ניתן היה ללמוד כי אין כל ראיה כי הדו"ח בגינו כביכול ניתנה בהמשך הפסילה הרלבנטית נמסר לידי נהג הרכב ואין כל ראיה לכך נהג הרכב זומן כדין לדיון אשר התקיים בבית משפט לתעבורה ואין כל ראיה לכך כי קיבל לידיו את גזר הדין אשר ניתן בהעדר. משכך, אין כל ראיה לכך כי במועד התאונה היה נהג הרכב מודע לפסילה הנטענת. ומשכך רישיונו היה בתוקף ועל חברת הביטוח לקחת על עצמה את החבות על התאונה.

"כב' ביהמ"ש פסק כי חברת הביטוח תשא במלוא התשלום לנזקו של התובע בעקבות התאונה השניה וכך קבע ביהמ"ש:
העיקרון המושל בכיפה, על פי ההלכה הפסוקה, הינו שיש להוכיח ידיעה ממשית על פסילת רישיונות הנהיגה של אדם. ידיעה יכולה להיות מוכחת גם על דרך של הודעה על ידי גורם רשמי (כמו רשות הרישוי, פקיד בימ"ש, משטרה), ובלבד שהוכח כי נעשתה באופן אפקטיבי והגיעה בפועל לידיעת אותו אדם. נטל ההוכחה הינו על המבטחת הטוענת להפקעת הכיסוי הביטוחי..."

בגין התאונות פוצה התובע בסכום כולל של 216,000 ₪ .

תא (פתח תקווה) 26556-12-09 - שלום כוכבי נ' אליהו עזריה ואח'.

דוגמא לתיק תאונת דרכים נוסף שטופל במשרדנו ילידת 1964, נפגעה בתאונת דרכים ביום 23/05/1995 .
ביהמ"ש מינה בהסכמה מומחה בתחום האורתופדי שקבע בתחילה 5% נכות לצמיתות, משרדנו ביקש לחקור את המומחה על חוו"ד, המומחה לא התייחס בחוו"ד שבמצבה של התובעת חלה החמרה, שאף הצריכה ניתוח מסובך בגבה ואשפוז ממושך. בגין כך הגיש משרדנו בקשה להתיר למשיבה הפניית שאלות הבהרה למומחה בצירוף חומר רפואי עדכני לעניין מצבה של התובעת.
מומחה ביהמ"ש נשאל באם על רקע החומר הרפואי העדכני יש מקום לבדיקתה מחדש. והמומחה בדק בשנית את התובעת וקבע כי נותרה לה נכות בשיעור 20%.
לבסוף פוצתה התובעת בסכום של כ- 400,000 ₪ במסגרת פס"ד.
במשרדנו פסקי דין רבים ומגוונים בעניין תאונות דרכים שניתן למצוא אותם באתרים שונים
 

רשלנות רפואית

 
רשלנות רפואית פירושה מתן שירותים רפואיים תוך חריגה מרמת הזהירות הסבירה שלה, כאשר החריגה היא זו שגרמה נזק למטופל .

דיני הנזיקין, ובתוכם עוולת הרשלנות, מאפשרים פיצוי גם כאשר למזיק לא הייתה כוונה לפגוע. הבחנה זו משמעותית בנוגע לתחום הרפואה כיוון שבאופן עקרוני מטרת הרופא היא לסייע ולא להזיק למטופל. עם זאת, אם תימצא רשלנות, יינתן פיצוי גם בהיעדר כוונה לפגוע. כלומר, ישנה ביקורת שיפוטית גם על רופאים. הסיבה לכך היא שהחברה רואה בפעילות רשלנית פעילות תוך סטנדרטים לקויים, ולכן תיחשב כפעילות שיש בה אשמה חברתית גם אם המטרה הייתה חיובית.

משרדנו ניהול ומנהל מאות תיקי רשלנות רפואית, אשר מקיף תחומי רפואה רבים, החל מתביעות בתחום ההריון והלידה (גניקולוגיה ומיילדות, כריתת רחם בלידה), איבחון לקוי, רישום מוטעה של תרופות, אבחון מוטעה של בדיקות הדמיה, רשלנות בטיפולים אסטתיים, נזקים הנגרמים בניתוח ובאיחור באבחון מחלות קשות אשר מביאות לידי נכות קשה ולעיתים, לצערינו, גם למות הניזוק ועוד.
משרדנו מייצג נפגעים רבים וכן יורשים של אנשים שאיבדו את חייהם בשל התנהלות רשלנית מצד הרופאים המטפלים.

דוגמא למקרים אשר טופלה במשרדנו ואף פורסמה בעיתונות:

רשלנות: במקום בדיקת CT, החולה הורדם - ובהמשך נפטר
ברוך מקמל הגיע למיון ברמב"ם כשהוא סובל מכאבי ראש, הנוירולוגית המליצה על צילום CT דחוף, אך הבדיקה התעכבה, החולה הורדם - ולבסוף נפטר, בגיל 23. כתב התביעה: "מקרה קיצוני של רשלנות וזלזול בחיי אדם". חוות דעת מקצועית: "ההרדמה - טעות חמורה"במשך כארבע שעות שכב חולה בחדר המיון ברמב"ם כשהוא סובל מכאבי ראש קשים. למרות שהומלץ שיבצע בדיקת CT חל עיכוב של כמעט ארבע שעות בביצוע הבדיקה ונמנעה האבחנה המדויקת. כשהתברר שסבל מהצטברות נוזלים בגולגולת ומלחץ תוך גולגלתי, כבר היה מאוחר מדי. לחולה נגרם נזק מוחי, ולמחרת נפטר.
ועדה של משרד הבריאות מצאה "כשל חמור" בתפקודם של שני רופאים שהיו בחדר המיון, אך לא ננקטו כלפיהם צעדים כלשהם. בנוסף, הדגישה ועדת הבדיקה כי לא מומלץ לתת מורפיום לחולה המתלונן על כאבים במיון, משום שהדבר יכול להביא לערפול הכרה ולהקשות על ביצוע האבחנה.
בתביעה אזרחית שהגישה משפחתו נגד בית החולים צוין כי לאחר שקיבל מורפיום, נרדם מקמל. אמו התריעה כי מצבו הולך ומידרדר אך נאמר על ידי הצוות "הניחי לו לישון". לאחר למעלה משעתיים הבחינה האם ששפתיו של הבן כחולות, היא קראה לאחות, שהחלה להנשים אותו. רק אז בוצעה בדיקת ההדמיה שאישרה את אבחנת הרופאה הנוירולוגית. לפי כתב התביעה אמר אחד הרופאים לאם עם קבלת האבחנה כי "הפסדנו זמן יקר מרגע שבא לבית החולים".
בבדיקת ההדמיה נמצא שמקמל סבל מלחץ תוך גולגלתי בעקבות הצטברות של נוזל המוח. עיכוב בטיפול במקרה כזה עלול לגרום לפגיעה אנושה במוח. מקמל הוכנס לניתוח דחוף, שבו הוחדר נקז להוצאת הנוזל, אך בבוקר למחרת נקבע כי מת מוות מוחי.
עוד קבעה הוועדה כי מתן מורפיום לחולה עם כאב ראש לפני שהתקבלה אבחנה מדויקת הוא "טעות חמורה" משום שבחשד למחלות מוחיות אחד המדדים החשובים ביותר הוא מצב ההכרה. בנוסף, מתן מורפיום לחולה עם לחץ תוך גולגלתי עלול לזרז הופעה של הפרעות נשימה, כפי שאירע כנראה למקמל.
גם הנוירולוג פרופ' עמוס קורצ'ין, שנתן חוות דעת לתביעה שהגישה המשפחה ציין כי מתן המורפיום היה "טעות חמורה אשר תרמה תרומה משמעותית להידרדרות המהירה במצבו". עוד ציין כי "בחשד לעליית הלחץ התוך גולגלתי יש איסור ברור וידוע לתת מורפיום, המדכא את מערכת העצבים ואת הנשימה".
עם זאת, רופאי רמב"ם אמרו בוועדת הבדיקה כי בבית החולים "מעודדים לתת משככי כאבים על מנת שחולים לא יסבלו" וציינו כי כאשר תרופות "פשוטות" לשיכוך כאב לא עוזרות, נותנים מורפיום.
למרות הממצאים הקשים החליטה הועדה שלא לנקוט בצעדים משמעתיים נגד הרופאים המעורבים והסתפקה בהנחיה לריענון הנהלים בנושא שימוש באופיאטים (ובהם מורפיום) בחדר המיון.
עו"ד משה רוט ועו"ד אורית דוידוביץ' מזרחי, המייצגים את משפחת מקמל בתביעה אזרחית שהוגשה נגד בית החולים רמב"ם ציינו כי "זהו אחד המקרים הקיצוניים של רשלנות קיצונית וזלזול בחיי אדם בהם נתקלנו. מדובר בלחץ תוך
גולגלתי, שאובחן על ידי הרופאה הנוירולוגית בבית החולים, אשר אילו היה מטופל בזמן היו מצילים את חייו של המנוח. בנוסף לכל הנורות האדומות מהן התעלם הצוות הרפואי, לא נשמעה גם זעקת אם המנוח שהתריע בפני הצוות הרפואי כי מצבו מידרדר. למיטב הבנתנו, הוועדה של משרד הבריאות הקלה באופן בלתי סביר עם הרופאים האחראיים והעדר מסקנות אישיות בנוגע לרופאים שכשלו אינו עומד בפרופורציה עם מסקנות הוועדה בנוגע לרשלנות ולתוצאות הרות האסון של המקרה".

בגין המקרה קיבלה משפחתו של המנוח באמצעות משרדנו כ- 1,000,000 ₪ .

פלוני(קטין) נ' מדינת ישראל, CP פגיעת מוחין עקב רשלנות במהלך הלידה מדובר בנזק מוחי קשה שהביא לפיגור שכלי , עיוורון ושיתוק הנזק נגרם לקטין כבר מינקותו, ביהמ"ש קיבל תביעתנו וקבע כי על המדינה לפצות את הורי התובע
כ- 2,500,000 ₪ בבית משפט המחוזי חיפה.

פגיעה באוטונומיה

תיק נוסף של שטופל ע"י משרדנו, התובעת פנתה לביה"ח על מנת לבצע ניתוח מסוג אחד ובמהלך הטיפול בוצע ניתוח שונה מאשר הוסבר לה, ביהמ"ש המחוזי קבע שמדובר בפגיעה באוטונומיה וקבע כי יש לפצות את התובעת.

רשלנות מכוני יופי מכוני יופי שונים אשר מבצעים טיפולים פולשניים פורחים לאחרונה כפטריות אחרי הגשם ומתרחשים בהם לא מעט מקרים של רשלנות רפואית.

ביום 10/3/2009 בשעה 9:00 או בסמוך לכך, הגיעה התובעת לטיפול בקליניקה לקבל טיפול קוסמטי הטיפול נעשה באמצעות מכשיר שנקרא "לדה", שהינו מכשיר חדש שהגיעה לקליניקה יומיים בלבד לפני קרות התאונה. טרם הטיפול שוכנעה התובעת ע"י מטפלת מטעמה של מכון היופי, שהמכשיר הינו בעל יתרונות משמעותיים על קודמיו, ושהוא יתרום להצלחת הטיפול בה, במהלך הטיפול חשה התובעת בכאב ו/או צריבה ו/או כוויה של העור שנגרמו כתוצאה ישירה של החום הנפלט מהמכשיר, והתלוננה על כך. בתגובה לתלונה הנמיכה המטפלת את עוצמת המכשיר, אך התובעת עדין המשיכה לחוש בכאב כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובעת כוויות באזור הבטן, שהתבטאו באדמומיות, בגירוי עז של העור, ובצלקות מכוערות.
בנסיבות המקרה, בית המשפט קבע כי הוכח על ידי התובעת כי הכוויות אשר נגרמו לה במהלך הטיפול אצל הנתבעת בתאריך 10.3.2009, היו כוויות קשות וחומרתן חרגה מגדר תופעות הלוואי האפשריות המופיעות בטופס ההסכמה. גם נקבע כי התובעת לא הוזהרה טרם הטיפול בדבר אפשרות לגרימת כוויות כה קשות אשר משך ההחלמה מהם יהיה כה ממושך.
בית המשפט קביל את התביעה וקבע כי על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 50,000 ₪ בגין הטיפול הרשלני.
 

תיקי חבויות נזיקין

 
דיני הנזיקין, כשמם כן הם נזקים הנגרמים לאדם באירוע פתאומי ובלתי צפוי, בזמן העבודה, בזמן הליכה ברחוב, בביקור בבריכת שחיה, בטיול בטבע, בסופר, נפילה מסולם וכיצב'. את תביעות הנזיקין אנו מגישים בד"כ כנגד גוף, חברה או מוסד אשר אחראי לנזק גוף שנגרם לאדם, לכך לדוגמא, למעסיק אם אירעה החלקה בעבודה, שיבוש במדרכה מגישים כנגד לעירייה, דוגמא נוספת אם אדם הלך ברחוב ונפל לתוך בור ביוב או תשתית לא מכוסה ברחוב, דוגמא נוספת רטיבות אשר הושארה ברחבי הסופר או במקום העבודה.

כדי להוכיח כי אכן נגרם נזק לתובע הוא נדרש בעת הגשת תביעת נזיקין להוכיח כי אכן נעשה לו עוול וכן יש אחריות למזיק , בגין רשלנות, בגין חובת הזהירות, להוכיח קשר סיבתי בין מעשה הרשלנות לנזק שנגרם וכן הוכחת הנזק.
חשוב מאד לאסוף כמה שיותר עדויות וראיות שיתווספו לתביעה כגון עדי ראיה, סרטי אבטחה, תמונות, תיעוד רפואי ועוד.

הסעד העיקרי בתביעות נזיקין הינו סעד כספי (כלומר, תשלום פיצוי כספי) ומטרתו להשיב עד כמה שניתן את המצב לקדמותו (בית המשפט מנסה להעריך את שווי הפגיעה ולשלם בגינה פיצוי כספי לנפגע אשר יעמיד אותו ככל הניתן במצב דומה לזה בו היה אלמלא פגיעתו).
גובה הפיצוי נגזר ממספר ראשי נזק (הפסדי השתכרות עבר ועתיד, הפרשי פנסיה וזכויות סוציאליות, הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות,עזרה וכאב וסבל) קבועים אשר הוכרו בפסיקה כברי פיצוי, בהתאם לנתוני התביעה ולנתוניו האישיים של התובע.

מס' מקרים מיוחדים שטופלו במשרדנו (מעבר למקרים רבים רגילים כמו תאונות עבודה, נפילה במדרכה משובשת וכיצב'):

2 מקרי טביעה בבריכת המשושים

לאחרונה הסתיימו בפשרה 2 מקרים דומים של טביעה בבריכת המשושים ברמת הגולן וזאת לאחר הליכים ממושכים בבתי המשפט.עיקר הויכוח נסב סביב השאלה כיצד יש להתייחס לבריכה שמחד הינה אתר טבע ומאידך המדינה יודעת שרבים מבקרים ומתרחצים שם. טענתנו העיקרית היתה כי יש להתייחס למקום כבריכה לכל דבר ועניין על כל המשתמע מכך ומכאן נגזרת החובה להציב מציל ומאחז יד או לחילופין אם המקום יוגדר כאתר טבע ולא כבריכה יש חובה לגדר ולמנוע כניסה למקום.כמו כן מדובר בבבריכה מסוכנת ועמוקה מאוד (כ 7 מטר עומק) וב 2המקרים ידעו הנפגעים לשחות אלא שהם נסחפו במערבולות לתוך הבריכה.
במקרה הטביעה הראשון שארע רק לאחר זמן רב וניסיונות רבים לאתר, חולצה גופתו של המנוח מהבריכה וזאת גם לאחר מאבקים רבים של כוחות זק"א שהגיעו למקום על מנת לסייע במציאת גופת המנוח ולא הורשו להיכנס לשמורת המשושים עד שישלמו דמי כניסה ובכך עיכבו כניסת סיוע נוסף בהוצאת גופת המנוח.
במקרה הטביעה השני רק לאחר זמן רב וניסיונות רבים לאתרו, חולצה גופתו של המנוח מהבריכה וזאת גם לאחר מאבקים רבים של כוחות זק"א שהגיעו למקום על מנת לסייע במציאת גופת המנוח ולא הורשו להיכנס לשמורת המשושים עד שישלמו דמי כניסה ובכך עיכבו כניסת סיוע נוסף בהוצאת גופת המנוח ורק לאחר כשעה וחצי נמצאה גופתו של המנוח.
ב-2 המקרים פוצו המשפחות בכ- מיליון ₪ כל אחת.

בשנת 1990 נקבעה הלכה חדשה, הלכת אלסוחה, ע"י בית המשפט העליון בנושא פיצוי על נזק נפשי שנגרם בשל תאונת דרכים על פי חוק הפלת"ד (לאחר מכן הורחבה ההלכה גם לכלל נזקי הגוף פס"ד שוואקי, לבנה לוי ועוד) לקרוב משפחה או אדם שלא היה מעורב בה.
בין הפעמים הראשונות שבית המשפט פיצה בן משפחה שטען לנכות נפשית עקב תאונות דרכים טופל במשרדנו, מדובר היה במקרה של אישה שבעלה קיפח את חייו בתאונת דרכים ולמרות שלא נכחה במקום בזמן התאונה ביהמ"ש החליט להחיל את הלכת אלסוחה במקרה זה ולפצות את התובעת.

מקרה נוסף שטופל ע"י משרדנו בהקשר להלכת אלסוחה, מדובר במקרה טראגי אשר אירע ביום 15/07/1998 בו אבדו עקבותיו של אבי המערערים -אדם תשוש נפש וחולה במחלת אלצהיימר במצב מתקדם אשר נטה לבלבול, לא התמצא במרחב ונטה לשוטט ברחוב, משכך נזקק להשגחה קבועה.המנוח טופל בשל מצבו במסגרת מוגנת של מעון יום לקשישים תשושי נפש אשר הופעל ע"י עמותת "בבית" . המנוח טופל במעון מדי יום החל משעות הבוקר ועד השעה 14:00, כאשר ההגעה אל המעון והחזרתו בסוף כל יום היו באחריות המעון והעמותה באמצעות הסעה אשר אורגנה והייתה תחת פיקוח בלעדי ע"י העמותה. ההסעה אספה את אבי המערערים מביתו אל המעון ובחזרה מדי יום ביומו. בבוקר יום 15/07/98 הועלה המנוח אל רכב ההסעה, אשר הסיעו למעון. בהתאם לעדויות, עליהן אין מחלוקת, שהה המנוח משך כל היום במעון . במשך היום שהה המנוח בחדר נעול וסגור המיועד לקשישים תשושים ומבולבלים, כאשר לקראת השעה 13:30 הוציאה אותו מטפלת מטעם מהחדר הנעול אל רחבת החניה במעון, על מנת שרכב הסעות ישיבו לביתו. לטענת המשיבות המטפלת מסרה את המנוח לנהג הסעות, וחזרה למעון על מנת להביא קשישים נוספים אל רכב הסעות. הנהג נכנס בעקבותיה אל מבנה המעון על מנת להכין לעצמו קפה, והמנוח נותר יושב לבדו ברכב ההסעה , עזוב לנפשו . מששבו המטפלת והנהג אל רכב הסעה לא מצאו בו את המנוח.
ביהמ"ש המחוזי דחה את תביעתם של בני המשפחה, לאחר קבלת פס"ד של ביהמ"ש המחוזי התיק הגיע למשרדנו, הגשנו באופן מיידי ערעור על פס"ד, ביהמ"ש העליון קיבל את טענותינו וקבע כי בני המשפחה יקבלו פיצוי בסך 500,000 ₪ .

נפילה מגובה:
בית משפט השלום בפס"ד קיבל את טענותינו התובע, חשמלאי במקצועו, הועסק ע"י חברה העוסקת באחזקת חשמל ביום 22.05.01 נשלח התובע לבצע עבודות חשמל של תאורת רחוב בגובה של כ – 7 מ' התובע עלה על סולם אשר הושען על עמוד חשמל וכאשר החל להחליף הנורה, התחשמל ונפל (להלן: "התאונה"). המוסד לביטוח לאומי קבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור 19% לצמיתות.
ביהמ"ש קיבל את טענותינו כי התאונה ארעה כתוצאה מרשלנות הנתבעות בכך שלא פיקחה "...הופרה ואילו ננקטו אמצעי הזהירות הראויים – הסיכוי כי הנזק היה נמנע גדול מהסיכוי שהוא היה מתרחש בלאו הכי."
ביהמ"ש פסק לתובע פיצוי בסך של כ- 200,000 ₪ בעקבות התאונה.

תא (פ"ת) 2707/02 דהן גיל נ' א. ליטמן את חורש אחזקות בע"מ (פורסם בנבו, 10.04.2006)

מקרה נוסף אשר טופל במשרדנו:
ביום 05/11/2007 עבד התובע יחד עם הנתבעים שהים חברת אחזקה וניהול בניינים. במסגרת עבודתו נדרש התובע לסייע לנתבעים להחליף נורה. לשם כך עלה אחד מעובדי הנתבעת על סולם והתובע מסר בידו את הכלים להם נזקק. לפתע, תוך כדי שעובד הנתבעים על גבי הסולם מחליף הנורה, נפל ארצה יחד עם הסולם על גבי התובע ופגע בו גופו וכתוצאה נפגע המערער בגופו, סבל שברים, נותח ונותר נכה לצמיתות.
ביהמ"ש השלום דחה את תביעתו של התובע, התובע באמצעותנו הגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי אשר קיבל את תביעתו וקבע כי הנתבעים הפרו חובות חקקות וקבע כי עליהם לפצות את התובע.
 

תאונות תלמידים

 
מהו ביטוח תאונות אישיות תלמידים:

לפי סעיף 6 (ד1) לחוק לימוד חובה קובע כי כל תלמיד הזכאי לחינוך חינם חייב להיות מבוטח בביטוח תאונות אישיות באמצעות הרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד. ביטוח תאונות אישיות לתלמיד מקנה זכאות לפיצויים במקרה של נכות זמנית, נכות קבועה או מוות, הנגרמים כתוצאה מאירוע תאונתי.

הפיצוי במסגרת הפוליסה אינו קשור לשאלה באשמת מי נגרמה התאונה או מי אחראי לה על כן גם תאונה שאירוע במשחק כדורגל או בבית תביא לפיצוי.

הזכאים בביטוח ילדים עד הגיעם לגיל 18 .

הביטוח חל על התלמיד 24 שעות ביממה, בכל ימות השנה ובכל מקום שהוא נמצא בו, בין אם לתאונה יש קשר לפעילות המוסד החינוכי שהתלמיד לומד בו ובין אם לא.

בביטוח קיימת החרגה והוא אינו מכסה פגיעה בתאונת דרכים או פגיעה כתוצאה מפעולות איבה או פגיעה מתאונת עבודה שבגינן התלמיד זכאי לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי.

אם ילדכם נפגע בתאונה בבית הספר או מחוצה לו, בכל שעה משעות היממה - מגיע לו פיצויי כספי, בהתאם לפוליסת ביטוח תאונות תלמידים. בנוסף, קיימת זכאות לתבוע, בתביעה נזיקית את הגורם לתאונה. גם אם הביטוח דחה את תביעתכם ייתכן ובעזרת עורך דין מומחה בתחום, תקבלו את הפיצויים המגיעים לכם.